parallax background

סרנגטי פארק

טיולי ספארי בקניה
7 בינואר 2017
טרנגירי פארק
23 בפברואר 2017

סרנגטי פארק

הסרנגטי היא סוואנה אפריקאית גדולת ממדים המשתרעת על כ-60,000 קילומטרים רבועים בטנזניה ובקניה.
האזור מכיל מספר פארקים לאומיים ואזורים הנתונים תחת פיקוח, בהם הפארק הלאומי סרנגטי המשתרע על שטח של יותר מ-14,000 קילומטרים רבועים. השם "סרנגטי" מקורו בשפת בני המסאי, ופירושו "ערבות אין-סופיות". הסרנגטי ידועה גם בגלל עולם החי העשיר שבה. באזור מצויים יותר מ-2 מיליוני פרטים של בעלי פרסה אוכלי עשב ועוד אלפיטורפים ממינים שונים, בעיקר חתוליים. גנואים, צבאים, זברות ותאו אפריקני הם מבעלי החיים הנפוצים ביותר באזור.




הנדידה הגדולה


הסרנגטי מוכרת בעיקר בגלל "הנדידה הגדולה" הדו-שנתית של אוכלי עשב, שהיא אחת מהנדידות היבשתיות הגדולות ביותר של בעלי חיים בכדור הארץ. בסביבות חודש אוקטובר, בסביבות שני מיליון בעלי פרסה אוכלי עשב נודדים מהגבעות הצפוניות של הסרנגטי אל עבר הערבות הדרומיות, תוך כדי חציית נהר המארה, בעקבות הגשמים והעשב הטרי שצומח בעקבותיהם. בערבות הדרומיות הפוריות מעמידים רבים מהפרסתנים צאצאים, ובחודש אפריל הם יוצאים בנדידה חזרה לצפון, וחוצים את נהר המסאי מארה שוב. הנדידה מעמידה לבעלי החיים תלאות רבות, וחלק ניכר מהם לא שורד אותה. כ-250,000 גנואים מתים מדי שנה במהלך המסע מטנזניה אל נהר מסאי מארה, מרחק של כ-800 קילומטרים. המוות נגרם בדרך כלל כתוצאה מפציעות, אפיסת כוחות, או טריפה על ידי אחד ממיני החתולים הגדולים המצויים בסרנגטי ותניני היאור השורצים בנהר המסאי מארה. ככל הנראה, בעלי החיים הנודדים רגישים לקולות בתדרים נמוכים מאוד ומסוגלים לשמוע את קול הגשמים והסערות גם כשזה נמצא במרחק עשרות קילומטרים מהם, וכך הם מכוונים את כיוון נדידתם.
בסרנגטי כמה מיליוני פרטי גנו ... כל אחד מונע על ידי אותו קצב עתיק, ממלא את תפקידו האינסטינקטיבי במחזור בלתי נמנע של חיים: שלושה שבועות של התקף חיזורים מטורף של כיבושים והזדווגות טריטוריאליים, הישרדותם של החזקים בעדרים הגדולים שאורכם יכול להגיע לקילומטרים בזמן הנדידה הגדולה צפונה, תוך כדי חציית נהרות במים שורצי תנינים בנדידה השנתית צפונה. הפארק הלאומי העתיק ביותר והפופולרי ביותר של טנזניה, הוכרז גם כאתר מורשת עולמית, ולאחרונה הוכרז כפלא השביעי מתוך 10 פלאי עולם, סרנגטי מפורסם בהגירה השנתית שלה, כאשר כמה מיליונים של עדרי גנו ביחד עם כ 200,000 זברות ו300,000 צבי תומסון מצטרפים למסע של כ900 קילומטרים צפונה לנהר המסאי מרה למצוא מרעה טרי. עם זאת, גם מחוץ לתקופת ההגירה, סרנגטי הוא אחד מאתרי הספארי המציעים צפייה מעולה על מגוון חיות בר: עדרים גדולים של תאו, קבוצות קטנות יותר של פילים וג'ירפה, ואלפי אוכלי עשב: אימפלות, מגוון צבאים ועוד.

בעלי החיים בפארק


מחזות של טורף ונטרף הינם די שכיחים בסרנגטי- הפארק הגדול ביותר של טנזניה. שכיח לצפות באריה מחכה לצוד מוקף בשפע של אוכלי עשב. עם קצת מזל, ניתן לצפות בנמר בודד עם טרפו על אחד מעצי השיטה ליד Seronera, וכן בצפיפות גבוהה יחסית של ברדלסים (צ'יטות) משוטט במישורים הדרום מזרחיים של הפארק. כמעט באופן ייחודי, כל שלושת מיני התן של אפריקה קיימים בפארק, לצד הצבוע המנומר ומגוון רחב של טורפים קטנים חמקמקים יותר, הנע בין זְאֵב אֲדָמָה לחתול Serval היפה. אולם בסרנגטי יש מגוון חיות עשיר מלבד היונקים. לטאות חרדון צעקניות ושפני סלע סביב משטחי הגרניט המבודדים של koppies. 100 זנים של חיפושית זבל נרשמו בפארק, וכן למעלה מ- 500 מיני ציפורים, הנעים בין היען הענקי וציפור "המזכירה" המוזרה, כמו כן, תמצאו מינים רבים של ציפורים דורסים- עיט, נשרים ועוד. הפארק ניחן במישורים אינסופיים ונוף די מגוון שמשתנה לפי עונות השנה. מישורים אינסופיים של סוואנות שזופות עד לקצה האופק. אחרי הגשמים, מרחב זהוב זה הופך לדשא - לשטיח ירוק אינסופי מנוקד בפרחי בר. פה ושם תמצאו גם גבעות מיוערות ותלי טרמיטים מתנשאים, נהרות שלאורכן עצי תאנה ותפוז המוכתמים על ידי אבק. הפארק הפופולרי סרנגטי כל כך עצום שאתה יכול להיות הקהל האנושי היחידי הצופה על משפחה של אריות המארגנת את המצור על הארוחה הבאה שלה.

התקופות הטובות ביותר לביקור בסרנגטי


התקופות הטובות ביותר לביקור בפארק הלאומי סרנגטי הם מדצמבר עד מרץ או מיוני עד אוקטובר , אם כי כדאי לתכנן את הטיול שלך בעקבות הנדידה הגדולה. לדוגמא , החורף הוא הזמן הטוב ביותר לראות את העדרים בדרום סרנגטי , ואילו מערב הפרוזדור וצפון סרנגטי הם המקומות הטובים ביותר לבלות את חודשי הקיץ והסתיו . הנדידה הגדולה מתחילה בכל שנה בזמן אחר ולא ניתנת לחיזוי. לנו יש אנשי שטח שעוקבים מקרוב אחר הנדידה הגדולה, ויעשו הכול על מנת להתאים את המסלולים שלכם בהתבסס על התנועה של העדר . הטמפרטורות יישארו קבועות יחסית לאורך השנה עם שיאים בשעות היום (27-28 מעלות צלסיוס). בשעות הלילה מינימום 13-16 מעלות צלסיוס. החודשים הנעימים יותר הם מאי-אוגוסט, בהם הטמפרטורה המקסימלית היא 24-26 נעלות צלסיוס והמינימלית 13-16 מעלות צלסיוס. במכתש נגורוגורו נמצא מזג אוויר קריר יותר בשל גובהו . לגבי משקעים, באפריל ומאי ירדו רוב הגשמים. בתקופה זו יש מיעוט מטיילים, לכן חלק מהלודג'ים ואתרי הקמפינג יהיו סגורים ובאתרים הפתוחים המחירים יהיו סבירים יותר. גם בתקופה זו ניתן ליהנות מהפארק אולם בגלל המשקעים והבוץ התנועה בפארק תהיה קשה יותר. הפארק ניחן במישורים אינסופיים ונוף די מגוון שמשתנה לפי עונות השנה. מישורים אינסופיים של סוואנות שזופות עד לקצה האופק. אחרי הגשמים, מרחב זהוב זה הופך לדשא - לשטיח ירוק אינסופי מנוקד בפרחי בר. פה ושם תמצאו גם גבעות מיוערות ותלי טרמיטים מתנשאים, נהרות שלאורכן עצי תאנה ותפוז המוכתמים על ידי אבק. הפארק הפופולרי סרנגטי כל כך עצום שאתה יכול להיות הקהל האנושי היחידי הצופה על משפחה של אריות המארגנת את המצור על הארוחה הבאה שלה.

אפריל-מאי

אפריל - מאי עונת האביב בפארק. עונת הגשמים. הפארק אינו גדוש במטיילים, כיוון שהרבה חוששים מהמשקעים הרבים ויכולת התנועה המוגבלת. חלק מאתרי הקמפינג והלודג'ים יהיו סגורים. יש לתכנן היטב את הטיול בתקופה זו כדי ליהנות. ניתן לראות את כל החיות ולהרפתקנים ביננו, טיול בתקופה זו יכול להיות חוויה חד פעמית

נובמבר

יוני – אוקטובר תקופת הקיץ והסתיו. תקופת הנדידה הגדולה, בה מיליוני עדרים של גנו, ביחד עם מאות אלפי זברות נודדים צפונה במרוץ אחרי מישורי האוכל והמרעה. ביו יוני לאוגוסט נוכל כנראה לצפות בעדרים הענקיים ליד נהר GRUMETI במסדרון המערבי של הפארק, ונוכל לצפות בעדרים בגודל קטן יותר בעמק ה LOBO. צפייה על העדרים חוצים את נהר GRUMETI או נהר המסאי מרה בקצה הצפוני של הפארק, כאשר תנינים טורפים חלק מהם – זוהי חוויה של פעם בחיים. בספטמבר ואוקטובר נוכל לצפות בעדרים הגדולים של הגנו, ביחד עם הזברות ומשפחות של פילים וג'ירפות בחלק הצפוני היפה של הפארק, כאשר הם חוזרים דרומה משמורת המסאי מרה בקניה.

יוני-אוקטובר

נובמבר ממטרי גשם קצרים. זהו האיתות לעדרי חיות הבר לנדוד דרומה. בתקופה זו כדאי לתכנן את השהות במערב הפארק, ליד נהר ה GRUMETI, שם תתבוננו בעדרי חיות ונופים מרהיבים.

דצמבר -מרץ

דצמבר- מרץ חודשי החורף. הזמן הטוב ביותר לשהות בדרום הפארק וכן במכתש נגורונגורו. למרות שדרום הפארק הוא השער דרכו נכנסים התיירים, רובם פוסחים על אזור זה ולא משקיעים הרבה זמן בביקור באזור, כי ברוב השנה מגוון החיות בצפון הפארק עשיר יותר מאשר בדרום. אולם בתקופה זו כדאי להשקיע זמן ניכר בדרום הפארק כיוון שגשמי נובמבר מביאים מגוון עצום של חיות ועדרי גנו, זברות ועוד לדרום וכמובן שבעקבותיהם באים הטורפים.
//]]>